סופרמרקטים בעין הסערה: הסודות מאחורי המדפים

עיצוב סופרמרקטים נדרש בכל פעם לאתגרים חדשים, כניסת האונליין, יוקר המחייה, משבר האקלים וכעת על הפרק מגפת הקורונה. בניגוד לתחומים אחרים שנפגעו משמעותית מהמשבר הנוכחי פעילותן של רשתות המזון חיונית מתמיד, הן רק נדרשות להמציא את עצמן מחדש, להשתפר ולהשתנות. משבר האקלים פוגש את הסופרמרקטים חזיתית – הרבה מהסוגיות הבוערות ביותר קשורות לחנויות המזון – צריכת אנרגיה גבוהה של מערכות מיזוג ומקררים, מזון מן החי והשלכותיו, אריזות פלסטיק, צריכת יתר, בזבוז מזון ועוד.

יוחננוף סניף רחובות, מתחם קצביה[ צילום: אביב קורט ]

קמעונאי המזון המובילים בעולם פועלים במרץ באופן וולונטרי ולא מחכים לרגולציה ממשלתית או עירונית. משקיעים בבניה ירוקה, במערכות יעילות אנרגטית, מפחיתים אריזות פלסטיק, מציבים סטנדרטים ותקנים להפחתת זיהום ופליטות לכל שרשרת האספקה, מנגישים ללקוח מידע כדי להשפיע על צריכת מזון מקיימת, מאפשרים מכירה בתפזורת על מנת להפחית פסולת ובזבוז מזון, מכניסים לחנויות "פירות וירקות מכוערים" בהנחה ועוד. במדינות אירופה הסיבות הן מתן מענה לדרישות של צרכנים מודעים, לחץ מצד ארגוני סביבה, סטנדרטים של קרנות ESG (אחריות תאגידית), והיערכות לרגולציה עתידית, וגם כמובן רצון לעשות את הדבר הנכון, לחזק את תדמיתן ואת הקשר עם הקהילה.

בולמרקט אור יהודה, מתחם ירקות[ צילום: אביב קורט ]

ישראל באיחור אמנם, אם כי גם כאן יש עליה במודעות וניצני חקיקה בנושאים כמו חוק השקיות, סימון מזון בריא ותקן בניה ירוקה שיהפוך למחייב במרחבי מסחר משנה הבאה. אזרחים מתחילים לגבש מודעות נגד שימוש בפלסטיק חד-פעמי (לחץ להוצאה מהגנים, חקיקה לא להכניס לחוף וכו'). מגמות אלו ישפיעו ישירות על הסופרמרקטים.

חצי חינם ראשל"צ, קטיגוריית תחליפי חלב שימוש בחומרים ממוחזרים ו-Ready Made

המגמות האחרונות בתכנון עירוני מדברות על עירוב שימושים (מגורים, עבודה, מסחר ושירותים במרחק הליכה ברגל זה מזה), מה שהוכח כחיוני בימי משבר הקורונה תחת הגבלות התנועה. סניפים שכונתיים יקבלו עדיפות ויחסך הצורך לנסיעה מחוץ לעיר, כשהסניף נגיש יש סיכוי לקניות קטנות יותר ופחות בזבוז מזון. תכנון מקצועי ומוקפד של החנות יאפשר הכנסת מגוון של סופרמרקט גדול גם בשטח קטן יותר, בלי לפגוע בחוויית הקנייה.

שוק העיר ראשי גודנולה תצוגה תלת צדדית ואפשרות לשילוט עליון מתחלף, במקום מתקני קד"מ זמניים

עולם חומרי הגלם לעיצוב פנים החנות מתחדש באלטרנטיבות מחומרים על בסיס טבעי, ממוחזרים, מתמחזרים וכד', כמו גם צבעים, דבקים וחומרי גמר לא רעילים ושתהליך היצור שלהם מזיק פחות. בארץ מחירם לרב יקר, אך יש לקוות שעם הגדלת המודעות והביקוש ירד בעתיד. מעבר לחומרים חשוב לאמץ חשיבה מעגלית בתהליכי התכנון והעיצוב, אפשר לעבור לחיבורים יבשים (ללא הדבקות), ולחשוב מראש על אפשרות פירוק עתידי והפרדה לחומרי גלם לשימוש חוזר או מיחזור בסוף חיי המוצר. אנחנו רגילים לראות בסופרמרקטים מתקני קד"מ ואמצעי עזר לפרסום מבצעים והשקת מוצרים חדשים, לרב מקרטון, פלסטיק ולעיתים מתכת – שאורך חייהם חודשים ספורים והם מייצרים פסולת רבה. עדיף לתכנן את המתקנים הקבועים כך שיתנו מענה לצרכים של שילוט מתחלף ופרסומים שונים ובכך להפחית שימוש במשאבים ופסולת.

מכירה ב-Refill של שמן זית, מים וחומרי ניקוי, רשת Budgen's בלונדון

בארץ אנו רגילים לרכוש פירות וירקות, חמוצים, תבלינים ופיצוחים בתפזורת, לעומת מדינות רבות בחו"ל בהן התוצרת ארוזה בפלסטיק שמייצר פסולת מזיקה. בעולם בשנים האחרונות גוברת המודעות ליתרונות המכירה בתפזורת, גם של מוצרים נוספים, חנויות מציעות ללקוח כלים רב פעמיים למילוי ואף שימוש במיכל שהביא מהבית (שוקלים קודם את הכלי, והלקוח משלם רק על הסחורה). תחת הטרנד של Zero Waste ניתן היום בחנויות מיוחדות למלא בכלי רב פעמי גם מים, שמן זית, חלב שקדים, חומרי ניקוי, אבקות כביסה ועוד. למעשה, הוויתור על האריזה מוזיל את המחיר ללקוח, וגם היצרן והקמעונאי מרוויחים. הרווח הסביבתי כפול – חסכנו פסולת אריזות, וקנינו בדיוק את הכמות הדרושה לנו ולא עודפים שילכו לאשפה. משבר הקורונה עלול לפגוע במכירה בתפזורת מחשש היגיינה, יתכנו פתרונות ביניים כמו כיסוי הסחורה, חיפוי במגיני עיטוש או מעבר למכירה בדיספנסרים ייעודיים.

פירות וירקות שאינם בסטנדרט צבע, צורה וגודל

בתקופת סגר הקורונה חרדות הצרכנים הובילו לביקושים חסרי תקדים במוצרי יסוד, קניות הצטיידות מוגזמות וגידול משמעותי בקניות אונליין, שדווקא בתחום המזון לא אפיינו את השוק הישראלי עד כה. היות שרק חנויות המזון והפארמה היו פתוחות בתקופת הסגר, אלו מהן שכללו מחלקת כלי בית ומוצרים נוספים יכלו להמשיך למכור מוצרים אלו בעת שהחנויות האחרות סגורות. ככל הנראה אנו לקראת מיתון כלכלי, משקי בית רבים יחפזו דרכים לחסוך ולהקטין הוצאות. אולי זאת ההזדמנות למכור גם בארץ "ירקות ופירות מכוערים" (שלא עומדים בסטנדרט של צורה, גודל וצבע של החנויות). סופרמרקטים רבים בעולם מציעים סחורה זו בהנחה של כשלושים אחוזים, כך שצרכנים יכולים להנות מתוצרת חקלאית מוזלת שאינה נופלת בטעמה ובערכה הבריאותי מהרגילה. כך נחסך אבדן המשאבים של כל תהליך הייצור, ופלטות גזי החממה מהשלכת התוצרת לפסולת. הכנסת סחורה מסוג זה לסופרמרקטים מחייבת מיתוג נכון שלא יציג את המוצר כנחות, וסביבת מכירה מעוצבת היטב.

חצי חינם ראשל"צ, תקרה מעל אזור מקרריםהשגת אפקט ויזואלי מרשים בעיצוב גרפי בלבד, הרשת השקיעה בתאורה איכותית וחסכונית

הסופרמרקטים בארץ הוכיחו בתקופת המשבר מחויבות ללקוחות, התגייסות לתת מענה בשעות לא רגילות ובצוות מתוגבר, התארגנות זריזה לעמידה בתקנות משרד הבריאות שנכפו עליהם, ויכולת להפעיל לחץ על ספקי משנה להבטחת מלאים זמינים. הכוח בידיהם להשתנות ולהשתפר ביעילות ובזריזות. גם לצרכנים ישנה השפעה משמעותית ביצירת ביקושים ושינוי הרגלי קנייה – מחאת הקוטג' הוכיחה זאת בעבר. ככל שמודעות הלקוחות תגדל מעבר לנושא המחיר, יהיה סיכוי לדיאלוג שיקדם את הסופרמרקטים גם בנושא הסביבתי.